אנו שמחים לכל "פוסט" עם מושג נוסף ושמחים אף יותר אם המושג מגיע עם תאור קצר
| הערך | משמעותו בבית קמה | הקשרים | תמונה |
|---|---|---|---|
| אבטיחים | הכוונה לגידול האבטיחים בשדות בית קמה, בהשקייה (שלחין) וללא השקיה (בעל). הגידול בהשקייה נעשה במנהרות ניילון והיה כרוך בהרבה עבודת ידים במשך הגידול והקטיף | שלחין, פלחה, | |
| אושו | המרכולית / כלבו נוהלה בשלב מסויים ע"י יהודה שרוני ז"ל, הידוע בכינויו בקיבוץ בשם אושו, ומכאן בא הכינויי אושו גם למרכולית | פוטריה, מרכולית, כלבו | |
| אחראי טרקטורים | |||
| אקונום | |||
| בור תחמיץ | |||
| במקום | |||
| גבינה מתוקה | |||
| גדר תייל - דו שיפועית וקונצרטינה וכבל של מערכת אזעקה | |||
| גיוס | חלק מענפי הקיבוץ נזקקו לכמות גבוהה של ימי עבודה בתקופות מסוימות כמו בציר הענבים, קטיף שזיפים, תפוחי עץ ותפוזים, איסוף אבטיחים, אריזת סיכות וכדומה. לצורך זה ועל פי החלטות שיחת קיבוץ, כל חבר נדרש לעבוד מספר שעות נוספות שנרשמו כגיוס ולא שעות נוספות. | מטע, פרדס, קטיף, שלחין, אשלים |  |
| גשם והפרעות | סעיף "עבודה" בסידור העבודה של הקיבוץ בו נעשה שימוש בעיקר ע"י ענפי החקלאות. ענפים אילו ידעו תקופות של עומס עבודה גבוה וכך, כאשר בורכנו בגשם, בורכו העובדים בימים בהם יכלו להרגע מהתקופות העמוסות | גיוס, קטיף, זריעה, קציר | |
| דירדך | |||
| האולם | |||
| הגשר הטורקי | גשר רכבת בתוואי המסילה הטורקית לרגלי תל נג'ילה |  |
|
| הידוק תחמיץ | |||
| המגרש הגדול | |||
| המגרש הקטן | |||
| המדרכה הרחבה (או החלקה) | |||
| המסילה הטורקית | |||
| המפעל | מפעל "אשלים" הוקם בשנים הראשונות של הקיבוץ, בתחילתו ייצר מנקבים, מחברים/ מסככים, קופות קטנות, כולל קופות "דן חסכן" וסיכות חיבור. בשלב מאוחר יותר, בשנות השישים, הוקם אגף לייצור רמקולים שנסגר לאחר מספר שנים. מפעל אשלים נסגר לגמרי לפני מספר שנים ומבנה הבטון שלו עבר לקמעדע | אשלים, רמקולים, סיכות, נפתלי, ג'ורי, פוטר, יהודה זולדן, דבהל'ה, תדי, תפלון, תורנות סיכות |  |
| הסכר | |||
| העברת קווים | העברת קווי השקייה בשדות. הקווים הורכבו מצינורות אלומניום וממטרות מחוברים ביניהם כל 6 או 12 מטר עם וו. העבודה קשה פיזית ונעשתה בחום הקייץ ובקור החורף | שלחין, עבודה, פלחה |  |
| העמסת עופות | לול בית קמה החל עם עופות להטלה. כל יום הלולנים אספו את הביצים ושלחו לתנובה. בשנות השישים הוחלפו לולי ההטלה ללולים לבשר. במחזוריות של כשלושה חודשים התקבלו אפרוחים ולאחר הזנתם היה צריך להעמיסם לכלובים ולשלוח אותם לשלב הבא בקריירה שלהם. העמסת העופות היתה קשה גופנית ומצחינה. התורנות היתה בין הבנים הכשרים יותר ונערכה בשעות הלילה עד עלות השחר. | לול, תופס, מלגזן, כלובים, | |
| הפירצה (בגדר הבריכה) | |||
| הפירצה (ליד הפישפש) | |||
| הפישפש | |||
| הפעוטון הכחול | |||
| הקוביות | דירות חדר ושירותים מחוברות בשורה. מיחידות טרומיות שהגיעו שלמות על משאית וחוברו יחד לרווחת צעירי הקיבוץ בתקופת השירות הצבאי ולאחריו |  |
|
| הקמה | הקמת הילדים בבתי הילדים, ממנוחת הצהריים. נעשה בדרך כלל על ידי צוות בית הילדים אבל גם על ידי חברים מענפים אחרים בשעת הצורך | ||
| השכבה | השכבת הילדים בבתי הילדים בערב. נעשה בדרך כלל על ידי צוות בית הילדים אבל גם על ידי חברים מענפים אחרים בשעת הצורך | ||
| השער החדש ופישפשו | |||
| השער הראשי | |||
| ואדי משולשים | מערכת של ואדיות ושלוחותיהן ממערב לפרדס לכיוון תל נג'ילה |  |
|
| ועדות | קבוצות דיון וניהול קטנות שנועדו לטפל במיגוון החיים בקיבוץ כמו הצד מישקי כלכלי, חברה, תרבות, פוליטיקה, חינוך, בריאות, שיתוף, עבודה ועוד. רכזי וחברי הוועדות נבחרו ע"י שיחת הקיבוץ לתקופה של שנה בדרך כלל ועבודתן נעשתה מחוץ לשעות העבודה | וועדת מינויים, עבודה, משק, מזכירות, חברה, תרבות, כספים, פוליטית, בריאות, חינוך, מוזיקה, השכלה, שיתוף, מועדון, ביטחון, רכב, קליטה, חברים | |
| זריעה | עונת זריעת הדגן בשדות הקיבוץ, באוקטובר, נובמבר |  |
|
| חורשת הלול | |||
| חורשת העשור | בטו בשבת, 1959, ניטעה חורשת העשור בצידו הצפוני של מפעל הסיכות הישן, במקום בו נבנתה מאוחר יותר בריכת השחיה | טו בשבת, מפעל הסיכות הישן | |
| חזיריה | כשמה כן היא היתה, החזיריה הכילה את גידול החזירים בקיבוץ בניצוחם הטעים של שאול שדה ואושו. בתחילתה שכנה החזיריה בבורות חפורים בצפון הקיבוץ עד המעבר למבנה בטון ליד הרפתות שריחות הבשר המעושן וניחוח הפרשות החזירים עפפו אותו. לאחר סגירת החזיריה, בעקבות "חוק החזיר" הוסב המיבנה ללול עופות ולכן העמסו לא פעם עופות מ"החזיריה" | שפק מעושן, טפרטו, שומן חזיר, | |
| חלוקה | |||
| טיול לילה | |||
| טיול קיבוץ | טיול מאורגן של חברי הקיבוץ, בקבוצות שונות כדי שהחיים בקיבוץ יימשכו כסידרם, לפינות שונות ברחבי ארצינו, המקורית וזו שהורחבה לה ב 1967 | טיול הנגב, ניצנה | |
| טפרטו | חלקי בשר חזיר מעובדים ע"י אושו ושאול שדה עם ניחוח משכר וטעם עוד יותר | חזיריה | |
| כד חלב | כד מתכת כבד לאללה ששימש להובלת החלב מהרפת לתנובה וכן למטבח | רפת, מטבח | |
| כלבו | התגלמות הבורגנות בקיבוץ! האפשרות לבחור בין עוגיית קרש למסטיק בזוקה בלי למוטט את המפעל הקיבוצי. במרכולית ניתן היה "לקנות", ע"י תלושים או במסגרת ההקצבה לחבר, מוצרים שונים הקשורים לחדר המגורים כמו ממתקים, קצת צעצועים, אביזרי ניקיון ועוד | פוטריה, אושו, מרכולית, המקלט | |
| לדרוך כותנה | |||
| לחם קלויי | בשנות החמישים חדרי החברים חוממו בחורף בעזרת פתיליות ואחר כך תנורי נפט. בבואנו בהקמה (שעות אחר הצהריים) לבתי ההורים, יכולנו להנות מלחם שנקלה על גבי הפתיליה, עליו נמרח שום ריחני ועל זה מרגרינה או שומן חזיר. מעדן משובח! | פתיליה, תנור נפט | |
| לפרדס | |||
| מדידת גשם | כמות הגשמים קבעה את היבולים של גידולי הבעל ולכן חשוב היה למדוד כמה גשם ירד. יחידת המדידה היא מילימטר. מד הגשם היה בתחילה ליד חדר האוכל הישן, הצריף, לאחר מכן נדד ליד מחסן הנשק, משם ליד בריכת המים ואחר כך ליד המזכירות. בן מודדי הגשם ניתן למנות את ראובן גרוף, אמנון יוגב, עמוס ילון, אבי ברגר ונוספים | מד גשם | |
| מזכיר | הרכז החברתי של הקיבוץ. מטפל ומנהל את התחומים החברתיים של הקיבות | מזכירות, ועדת חברה | |
| מזכירות | למונח מזכירות שני מובנים שונים: אחד זה המבנה בו שכנה הנהלת החשבונות, גיזבר ורכז המשק, בעבר צריף ליד המכבסה (עדיין קיים ובשימוש הנהלת פרוייקט כביש 6) ולאחר מכן המבנה הנוכחי. המשמעות השנייה היא וועדת המזכירות- הגוף העליון לטיפול וליבון הצד החברתי של חיי הקיבוץ. רכז ועדת המזכירות הינו המזכיר | מרכזיה, הנהלת חשבונות, גיזבר, רכז משק, מזכיר, חברי המזכירות | |
| מחבוא | |||
| מחסן הלול | |||
| מחסן טיולים | |||
| מטבח ילדים | במבנה חדר האוכל הישן, הצריף, בתוך המטבח היתה פינה למיטבח הילדים. שם הכינו את האוכל לבתי הילדים שלא פעם היה שונה, ומזין יותר, מהאוכל לחברי הקיבוץ. פינה זו עברה גם לחדר האוכל החדש | בין המבשלות אנינות ועשירות הטעמים ניתן למנות את לוטי, אידש, יוכי ועוד | |
| מיגדל השמירה | |||
| מיקלט | מבנה מתחת לקרקע, בנויי מבטון חזק במיוחד, להגנה בעיתות מלחמה מפני אש האוייב. בקיבוץ מספר מקלטים שלאורך השנים שימשו גם בתפקידים "אזרחיים" כמו הכלבו אז וארכיון כיום, מועדון, מחסן ציוד צלילה ועוד | ||
| מערת הגולגלות | |||
| מקלע | |||
| משק חי / משק ילדים | פינת חי עם חמור, תרנגולות, ברוזים ועוד בהם טיפלו ילדי חברת הילדים | ||
| מתבנים | |||
| מתנדבים | כשמם כן הם והן. בעקבות מלחמת ששת הימים והילת הזוהר בעולם של ישראל הקטנה מנצחת את מדינות האוייב הגדולות, החלו להגיע מתנדבים, בעיקר צעירים, מכל רחבי העולם, לעזרה למדינה. רובם ככולם הופנו לעבודה בקיבוצים במסגרת מאתגרת של שמש, בריכה, טיולים, עבודה שש שעות ביום שישה ימים בשבוע, בלי דאגות כלכלה ולינה. היו קבוצות מקצועיות שהופנו לעבודה מקצועית כמו למשל נהגי משאיות הולנדים שבהזדמנות חגיגית זו לימדו את אחיהם למיקצוע המקומיים להבהב עם הפנסים למשאית עוקפת ברגע שהיא יכולה לסיים את העקיפה ולחזור למסלול. | פרדס, אבטיחים, מטע, הידוק כותנה, דנמרק, שבדיה, נורבגיה ןעוד |  |
| נושא כלים | מנשא לנשיאת האוכל ממיטבח הילדים לבתי הילדים.בשלב מאוחר יותר ייוצרו עגלות אוכל להבאת האוכל מהמטבח לבתי הילדים | ילדים, מטבח, אוכל |  |
| סדרן עבודה | סדרן העבודה היה אחראי לצוות את חברי וחברות הקיבוץ למקומות העבודה לפי מאפינים שונים. תפקיד שוחק ביותר. כל יום למלא את סידור העבודה ליום המחרת ובשלב מאוחר יותר חלק מהסידור היה לשבוע הקרוב. כל יום צריך לפתור "פנצ'רים" - מחלה וכו' | יעקב ע. | |
| סטרטוקרוזר | |||
| סידור עבודה | דף נייר גדול בו מצויינים מקומות העבודה השונים והחברים. סדרן העבודה צריך היה למלא את "טבלת האקסל" הזאת באופן ידני, כל יום, ולתלות בזמן, לפני ארוחת הערב, על לוח סידור העבודה. בהמשך השתכללה המערכת ונוספו דפים שונים כמו סידור בתי ילדים, מטבח/ חדר אוכל, שיבוצים, שמירת לילה ועוד | ||
| סיפור השכבה | |||
| סככות הטרקטורים | |||
| סנדלריה | בוטיק הנעל - בתחילה מוקמה בצריף למעלה ליד מבני חברת הנוער והסנדלר היה נתן, שכיר מבאר שבע אותו החליף אורי וויס והעביר את הסנדלריה לצריף ליד בנין המזכירות וגם הפך להיות אחראי על הנפקת נעלי עבודה, עם מחברתו המפורסמת. במקום זה תוקנו אביזרי ההנעלה של חברי הקיבוץ וזה גם היה חדר עיון לחוברות Playboy למינהן | Playboy (ל 18+) | |
| עוף מכובס | |||
| עץ האשל | |||
| עץ הקיקיון | |||
| פגזונים | |||
| פוטו | אין דבר כזה! אבל היה. בעבר תמונות צולמו על גבי פילם אותו היה צריך לפתח עם חומרים כימיים שונים וממנו להדפיס תמונות. בצריף המרכזיה למטה היה גם חדר הפוטו בו צלמי הקיבוץ פיתחו את התמונות | ורדי, עמוס י., נפתלי, אביגדור, פז ועוד | |
| פוטריה | ראה ערך "אושו" - הכלבו בניהולו של פוטר שכן במיקלט ליד בריכת המים בכניסה לקיבוץ | ||
| פישפש המטע | |||
| פלחה | ענף גידולי שדה, בעיקר חיטה, וגם שעורה, שיבולת שועל, חמניות, אבטיחים, דורה, סורגום ועוד, המתבסס על מי הגשם עם עזרה של השקיית ממטרות במידה ומיכסת המים אפשרה זאת. החל מתחילת שנות השישים של המאה הקודמת, בית קמה נכלל באיזור בו מקבלים "פיצויי בצורת" במידה ורמת המשקעים היתה נמוכה ועוד מאפיינים שונים | פיצויי בצורת, חריש, דישון, זריעה, קציר, העברת קווים, גשם והפרעות | |
| צוללת | שלא כמו בצבאות העום, הצוללת שלנו לא צללה אלא היו צוללים בה. זו היתה פינה במיטבח בה רוכזו כיורי ניירוסטה גדולים בצמוד לסירים וקדרות בישול מלוכלכים. המטרה כמובן, היתה שהסירים יצאו מפינה זו נקיים, בעזרת מים, סבון והצוללים השונים שחוו סאונה רטובה חינם במשך שמונה שעות העבודה | מטבח, סירים |  |
| ציבורית | בקיבוצים, כולבויניק, ציבורית או משיירת, הוא כלי עשוי פח, אלומיניום, נירוסטה או פלסטיק, שהוצב על השולחנות בחדרי האוכל, ונועד לאיסוף שאריות המזון. מקורו של המנהג להשתמש בכלי זה אינו ידוע. לפי אחת הסברות, השימוש בכולבויניק חסך לסועדים את הצורך לקום ממקומם במהלך הארוחה כדי לפנות אשפה.[1] עד שנות ה-70 נעלם בהדרגה הכולבויניק משולחנות חדרי האוכל הקיבוציים | חדר אוכל |  |
| צינורית (פלופ בשפת הדבירניקים) | |||
| צריפים שוודים | |||
| קופלונג | |||
| קנקן שתייה | בן הזוג של נושא הכלים. בקנקן אלומיניום כזה הובאה השתייה לבתי הילדים. תה ושוקו חם בחורף ומיץ קר בקייץ | נושא כלים, מטבח ילדים, |  |
| קציר | קציר התבואות, בעיקר חיטה, ועדיף ברינה, בכל שנה בחודש מאי. פעילות זו היא השיא של מאמץ גידול התבואה החל מהקייץ של השנה הקודמת ובעל משקל חשוב בכלכלת הקיבוץ | חג שבועות, קצרדש עצמונע, קומביין, קיש ביניומן, סילו, מיזרה, ברחשים |  |
| רכז משק | הרכז הכלכלי של הקיבוץ. אחראי לפעילות הכלכלית מהתכנון ועד הביצוע. נבחר ע"י שיחת הקיבוץ לתקופה של שלוש שנים בדרך כלל | ועדת משק, גיזבר | |
| שבתון | |||
| שיבוץ | עבודה נוספת, בתורנות, פעם בחודש 4 שעות, במקומות חיוניים | שיבוץ ברפת, לול, בתי ילדים, מטבח וכדומה | |
| שיבוץ | |||
| שיכוני גומולקה | ולדסילב גומולקה -Gomułka היה פוליטיקאי ומנהיג קומוניסטי פולני, מנהיגה דה פקטו של פולין בין השנים 1945 ל-1948 ומנהיגה בשנית בין השנים 1956 ל-1970.- שיכוני גומולקה נקראו על שמו | ||
| שלחין | |||
| שמירת שער | תורנות שמירה בשער הכניסה הראשי לקיבוץ. תורנות זו בשעות אחר הצהריים והערב לא נרשמה כשעות עבודה | הבותק'ה של השומר | |
| שמרטף | מערכת תיקשורת עם בתי הילדים לצרכי שמירת הלילה. המרכזיה היתה בבית התינוקת, שם ישבה שומרת הלילה, ובאמצעות כבלי טלפון אל תיבת רמקול / מיקרופון בכל בית ילדים יכלה השומרת לדעת באיזה בית ילדים יש בכי או היכן היא נדרשת | שמירת לילה, שומרת, | |
| שנת חופש | שנה בה הצעיר לאחר שירות צבאי יכול לשהות מחוץ לקיבוץ ולכלכל את עצמו. בתחילה הכוונה היתה לגומרי צבא לתקופה של 12 חודשים אך השנה הוגמשה לתקופת חופש וכן גם לצעירים בשלב פחות צעיר בחייהם | ||
| שנת חופש | |||
| שער הטרקטורים | |||
| שער המטע | |||
| שער הרפת | |||
| תל גנים | |||
| תל מליחה | |||
| תל נג'ילה | |||
| חלב ציפורים | |||
| קרום | קרום בחלב, דייסת סולת | ||
| אספקה קטנה | חלוקת מצרכי הגיינה, תחזוקת הגוף ונקיון הבית לחברים כמו סכיני גילוח, סיגריות, מסרקים, סבונים ועוד. המיקום נדד מצריף ה"מרכזיה" למחסן התערובת, מרתף המטבח, מקלט, מרכולית ועוד |
אפשר להוסיף: ציבורית
@הדס, תודה על ההצעות. היינו עסוקים בהשקת האתר, לכן לא הגבנו. עם הזמן נוסיף מושגים למילון. אם יש לך תמונות – שלח בבקשה (n@vardi.dk).
הפעוטון הכחול, גומולקה, שמרטף, חורשת העשור, משק-חי, ….
סנדלריה , פוטו, השוודים, וואדי משולשים, לפרדס, עץ האשל, תל מליחה, תל נאג'ילה, הגשר הטורקי, לימים הסכר, לדרוך כותנה
עץ האשל היו גם מחילות, הבוסטר דרדך, הדשא(של חדר אוכל) חורשת העשור,
יש עוד צריך להזכר
חלב ציפורים,
קרום = איכסה מגעיל
ל"אושו" קראו גם אספקה קטנה. זה לא היה כל בו או מרכולית.
המושגים האלה לא היו קיימים אז.